"התקשרתי לחברים הקרובים מביה"ס כדי להיפרד"
כשהייתי בן 13, עשיתי את חג הסוכות אצל סבתא בקיבוץ. הרגשתי לא טוב, וחשבתי שאולי מדובר בשפעת. הימים חלפו והמצב רק החמיר. בבית החולים גילו דלקת ריאות חריפה והחליטו לאשפז אותי.
כשפקחתי עיניים רופאים רבים הקיפו את המיטה, דיברו על אבא שלי ועל ההשתלה שעבר. השתלה שהגיעה בעקבות ניוון שריר הלב והסתיימה במותו, כשהייתי בן 3.
אובחנה אצלי מחלת לב וחזרתי לשגרה שכללה לקיחת תרופות וזהירות... למרות ששחררו אותי מהשיעורים 10 דקות לפני כולם כדי שאגיע בזמן לאוטובוס, חשבתי שכאן זה נגמר.
אך כעבור שנתיים, באחד מערבי שישי, התחלתי להשתעל ללא הפסקה. שוב נסעתי לבית החולים, שם התבשרתי שתפקודי הלב נפגעו. מצבי הדרדר במהירות. כל כמה שעות ביצעו בי החייאה. עמוק בפנים, ידעתי לאן זה הולך. זכרתי מה קרה לאבא שלי.
באחד הימים, אחרי שעברתי סדרה של בדיקות במשך יום שלם, הרופאים ובני המשפחה נעמדו מסביב למיטה שלי, והציגו את גזר הדין: התרופות לא עוזרות, והדבר היחיד שנותר הוא לחכות לתרומת לב ולבצע השתלה. חשבתי שזה הסוף. אבא שלי לא שרד את ההשתלה, למה שאני אצליח? ביקשתי מאמא שלי את הטלפון הנייד, והתקשרתי לחברים הקרובים מבית הספר. מבלי שהם ידעו, התקשרתי אליהם כדי להיפרד.
מאותה נקודה ואילך, הגוף היה כל-כך חלש שנאלצו להרדים אותי. זמן קצר לאחר מכן החליטו להשתיל לי לב מלאכותי כדי להחזיק אותי בחיים. הייתי הילד הראשון בארץ שעבר השתלת לב מלאכותי. שלושה ימים לאחר מכן, הגיעה הבשורה המיוחלת: נמצאה תורמת.
הייתי מחוסר הכרה, והדבר היחיד שאני זוכר הוא שבישרו לי שההשתלה עברה בהצלחה. על רקע ההיסטוריה המשפחתית, הייתי חרד להצלחת ההשתלה. מה יהיה אם משהו ישתבש?
למרות זמן ההתאוששות הארוך, ההחלמה הייתה מוצלחת. אחרי מספר חודשים שוחררתי הביתה והתחלתי לחזור לשגרה. כשראיתי בבית הספר את החברים אליהם התקשרתי כמה חודשים קודם לכן כדי להיפרד, הרגשתי כאילו אני חי בסרט. לא תיארתי לעצמי שאזכה לראות אותם שוב.
את משפחת התורמת, שבעלה באצילות נפש החליט לתרום את איבריה, פגשתי לאחר ההתאוששות מההשתלה. מאז אותו מפגש מרגש, אנחנו שומרים על קשר שוטף, ונהיינו משפחה אחת גדולה.
ההשתלה בוצעה ב- 16.12.1999, ומאז עברו 20 שנה. למרות הזמן שעבר, לא חולף יום בלי שאחשוב על אירועי ההשתלה. אירועים שעיצבו את מסלול חיי בהרבה מובנים. במשך שנים אני מצטרף להרצאות מטעם המרכז הלאומי להשתלות בבתי ספר, ומספר את הסיפור שלי לתלמידים. מפגשים אלו חיברו אותי לתחום ההוראה, וכיום אני לקראת תחילתם של לימודי הוראה.
כזמר, הספקתי להוציא 2 אלבומים (השלישי בדרך) ובמובנים מסוימים, הרגשות מתוך המסע שעברתי מתועלים אל תוך השירים שאני כותב ושר. ביום שאחרי הקורונה אני מתכנן לערוך הופעה, ולחגוג יום הולדת 20 להשתלת הלב שקיבלתי במתנה.