בתור להשתלות בתור להשתלות

חתמת? קודמת.

בתור להשתלות

לפרטים נוספים
 

הכל על תרומות והשתלות

הקידמה הרפואית מאפשרת לנו כיום ליטול איברים מאדם, לאחר מותו או בחייו, ולהשתיל אותם בגופו של אחר. ההשתלה מצילה חיים ומשפרת איכות חיים, ומעניקה משמעות נוספת לחייו של התורם ולמשפחתו. התחום מוסדר בחקיקה וכל כל פעילות שהיא בנושא בתחום מרוכזת על ידי המרכז הלאומי להשתלות.

image description
השתלת ריאה

השתלת ריאה הינה השתלה מצילת חיים, המאפשרת לחולה במחלת ריאות סופנית לחזור לחיים תקינים. חולה שהגיע להשתלה במצב של תשישות

השתלת לב

השתלת לב הינה השתלה מורכבת המיועדת להציל את חייו של חולה שלבו כשל ואינו מסוגל לבצע את תפקודיו.

השתלת לבלב

השתלה משולבת של כליה ולבלב מתבצעת בצעירים, לרוב עד גיל 50-52, אשר מחלת הכליה שלהם נגרמה כתוצאה מסיבוכי סוכרת ושאינם סובלים ממחלת לב.

השתלת רקמת עצם וגידים

רקמת העצם והגידים פועלים בתיאום ומעניקים  לגוף שיווי משקל, יציבה ויכולת תנועה.

השתלת קרנית

הקרנית נחוצה להחזרת מאור עיניים במצבים של איבוד ראיה. הקרנית הינה חלק משלוש השכבות המקיפות את גלגל העין.

השתלת כבד

הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם. הכבד הוא איבר חיוני המשמש כמעין מעבדה רב תפקודית לתהליכים ביולוגיים בגוף

השתלת כליה

השתלת כליה מעניקה לחולה איכות חיים הדומה לזו של אדם בריא ומאריכה את תוחלת חייו. חולה, שהיה במצב אי ספיקת כליות סופנית

השתלת מעי דק

השתלת מעי דק נעשית בחולים הסובלים מחוסר תפקוד סופני של המעי. חולים אלו, אשר עברו כריתת מעי או סובלים מבעיות קשות אחרות

שאלות ותשובות

מהו כרטיס תורם ומדוע הוא נקרא "אדי"?

כרטיס תורם הוא כרטיס המעיד כי בעליו חתם על רצונו לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. הכרטיס נקרא כך כרטיס אדי נקרא על שמו של אהוד בן דרור, שנפטר בעודו מחכה לתרומת כליה. מאגר החותמים על כרטיס אדי ממוחשב ומנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות. המאגר הוא חסוי.

מי יכול לחתום על כרטיס תורם?

כל מי שהוא אזרח מדינת ישראל, מגיל 17 ועד גיל 120, יכול לחתום על כרטיס תורם, ללא תלות במצבו הבריאותי. בכל מקרה, בזמן אמת ייבדקו האיברים הנתרמים כדי להבטיח תפקודם הבריא והמלא. 

האם ניתן לבטל את כרטיס התורם?

כן! אפשר להתחרט ולבטל את החתימה בכל שלב. כל מה שצריך לעשות זה להודיע למרכז הלאומי להשתלות באמצעות פקס או מייל. 

האם יש צורך לחדש את כרטיס התורם מדי פעם?

לא! אין צורך. רק אזרחים שחתמו לפני 1989 צריכים לחדש את הכרטיס. 

מה קורה אם אני רוצה לתרום את איברי ומשפחתי מסרבת?

החתימה על כרטיס תורם מעידה על רצון החותם, אך תמיד מבקשים את הסכמת המשפחה ולכן המשפחה זכאית גם לסרב.
הניסיון שלנו מלמד כי אחד הדברים החשובים ביותר למשפחות הוא מילוי רצון יקירם שנפטר, ולכן הן מבקשות למלא את רצונו גם כאשר הוא עומד בסתירה לרצונן - ותורמות מאיבריו.

אם החתימה על הכרטיס אינה קובעת באופן מוחלט שניתן להנציל את איברי החותם, למה כל כך חשוב לחתום על הכרטיס?

יש לכך כמה משמעויות. יש בחתימה הצהרה על הכרה כוללת בחשיבות תרומת איברים, והתייחסות הומנית. יש בכך הצהרת כוונות של החותם, אשר מסייעת למשפחה בקבלת ההחלטה לתרום את איבריו. כמו כן, חתימה על כרטיס תורם מעניקה קדימות להשתלה במקרה הצורך. 

חותם הכרטיס הוא בעל זכות קדימה בהמתנה להשתלה?

במסגרת חוק השתלת אברים, התשס"ח 2008 נכלל סעיף- ייחודי וראשוני מסוגו בעולם - המעניק לחותמים על כרטיס התורם ולבני משפחתם הקרובים קדימות ברשימת הממתינים להשתלה, אם חלילה יזדקקו לכך בעתיד 

אני חושש מעין הרע. האם החתימה על הכרטיס לא צריכה להדאיג?

ניתן להתייחס בדאגה כזאת לכל ביטוח (תאונות דרכים, מחלות). ובכל זאת כולנו עושים ביטוח ויודעים את חשיבותו. לכל אחד אמונות והשקפות משל עצמו, אך במקום לפתח חששות לא הגיוניים, אפשר להתייחס לחתימה על הכרטיס כאל מעשה הומני שזכותו דווקא תגן על החותם.

מי אחראי על מערך התרומות וההשתלות בארץ?

נושא ההשתלות בישראל מוסדר ומנוהל על ידי משרד הבריאות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות. אחד מתפקידי המרכז הוא לרכז את רשימת הממתינים ולדאוג לחלוקת האיברים על פי קריטריונים רפואיים קפדניים הכוללים: התאמה רפואית, משך זמן ההמתנה ודחיפות ההשתלה. אין בארץ שום גורם אחר המוסמך לעסוק בכך.

מהי השתלת איברים ומדוע היא נחוצה?

הרפואה המודרנית הצליחה למגר מחלות רבות, אולם בגוף קיימות עדיין מערכות רבות הנפגעות ממחלות גנטיות וממחלות נרכשות, אשר גורמות לחוסר תפקוד של איבר. בניתוח השתלה מוחלף האיבר בעל התפקוד הלקוי או חוסר תפקוד באיבר מתפקד. 

כיצד נבחרים החולים להשתלה?

הקצאת איברים (חלוקה) לחולים הממתינים נעשית על ידי המרכז הלאומי להשתלות באופן ממוחשב, שקוף ושוויוני לפי קריטריונים של סוג דם, גובה ומשקל, דחיפות רפואית, זמן המתנה, התאמת רקמות בין התורם לחולה וקריטריונים רפואיים אחרים.

מהם אחוזי ההצלחה של ניתוחי השתלות?

כיום יש אחוזי הצלחה גבוהים מאוד לניתוחי השתלות האיברים בישראל, ואחוז החולים החיים שנה לאחר ההשתלה עומד על למעלה מ- 90% בדומה לנתונים במדינות אחרות בעולם המערבי. כיום חיים בארץ מושתלים שהושתלו לפני 15-20 שנה. הרפואה ממשיכה להתקדם ולפתח שיטות נוספות המבטיחות קליטה שלמה ויעילה של האיבר המושתל. 

האם מושתלים יכולים לחיות חיים נורמליים?

בני אדם שהושתלו בהם איברים או רקמות יכולים לחיות חיים מלאים ופעילים. הם יכולים לחזור לעבודתם,לעסוק בספורט, לטייל, להביא ילדים לעולם ולחיות חיים תקינים.
השתלת איבר אנושי היא החלופה הטובה ביותר לאיבר שכשל. עם זאת, חשוב לזכור כי ההשתלה היא טיפול ואין היא מרפא למחלה. על כן, על המושתלים ליטול באופן יום-יומי תרופות נוגדות דחייה ולבוא בקביעות לבדיקות רפואיות.

האם המשפחה התורמת יכולה לדעת מי המושתלים? האם המושתלים יכולים לדעת מי התורם?

זה תלוי ברצונם של משפחת התורם ושל המושתלים. רבים ממשפחות התורמים קשרו קשר מיוחד עם המושתלים, ומרגישים כי המושתל הוא מעין המשך לחיי יקירם.

כמה אנשים בארץ ניצלו בזכות השתלת איברים? תרומת איברים?

בממוצע מתבצעות בישראל כ-250 השתלות בשנה בקרב מבוגרים וילדים, אשר זוכים לחיים חדשים. אך בכל שנה מצטרפים לרשימת ההמתנה כ-300 ממתינים חדשים - ילדים ומבוגרים. 

כמה אנשים ממתינים להשתלה בארץ?

בישראל ממתינים להשתלת איברים למעלה מ-1,000 ילדים ומבוגרים. כ- 700 ממתינים להשתלת כליה, כ-150 ממתינים לכבד, כ-70 ממתינים לריאות וכ-120 ממתינים להשתלת לב. רק כ- 250 מהממתינים יזכו להשתלה בשנה הקרובה וכ-100 ימצאו את מותם בהמתנה. ובכל שנה מתווספים עוד מאות חולים לרשימת ההמתנה.
מספר הממתינים הנו דינמי ומעודכן באתר בכל תחילת שנה.

אלו איברים ורקמות ניתן לתרום?

איברים: לב, ריאות, כבד, לבלב וכליות, מעי.
רקמות: קרניות, עור, עצמות ומסתמים.
תורם אחד יכול להציל שבעה בני אדם.

מתי ניתן לתרום איברים?

ניתן לתרום איברים לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי.

מהי תרומה מתורם חי?

תרומה מתורם חי היא כאשר אדם בריא מוכן לתרום איבר בעודו בחיים לאדם הזקוק לאותו איבר כדי להציל את חייו ולשפר את איכותם. התרומה מחי השכיחה ביותר היא כליה.

כמו כן ניתן לתרום אונת כבד, וקיימים גם מקרים נדירים של תרומת אונת ריאה. התורמים החיים נחלקים לבני משפחה מדרגה ראשונה ולתורמים אלטרואיסטים – קשר משפחתי רחוק, קשר רגשי בלבד או אפילו זרים לחלוטין למושתל.

מהו מוות מוחי נשימתי ומהו מוות לבבי?

1. מוות לבבי - הפסקת פעולת הנשימה והלב. במצב זה ניתן להנציל רק רקמות ולא איברים.

2. מוות מוחי נשימתי - הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של פעילות גזע המוח, האחראי לכל מערכות החיים ובהן מצב ההכרה, יכולת הנשימה, לחץ דם והדופק. על אף הטיפול הרפואי, מות גזע המוח תמיד יגרום לקריסת מערכות ולדום לב בתוך פרק זמן קצר יחסית. איש מעולם לא התעורר לאחר מות גזע המוח.

 

מהו מצב של תרדמת ("קומה")?

תרדמת (קומה) היא מצב רפואי שאינו רלוונטי לעניין תרומות איברים כלל. אצל בן אדם השרוי בתרדמת, גזע המוח מתפקד והוא נושם בכוחות עצמו. ההתעוררות מתרדמת אפשרית.

האם היו מקרים שבהם נקבע מוות מוחי נשימתי והאדם התעורר לאחר מכן?

התשובה היא לא. מעולם לא התעורר אדם לאחר שנקבע כי מת מוות מוחי נשימתי. לעיתים, בתקשורת נעשה שימוש מוטעה במונח "מוות מוחי" לתיאור מצב של "צמח" או מצב של תרדמת (קומה). בני אדם ש"התעוררו" היו בתרדמת עמוקה שבה גזע המוח תפקד והיתה הספקת דם למוח. הם לא היו במצב של מוות מוחי נשימתי. 

מה ניתן לתרום לאחר מוות לבבי?

לאחר מוות לבבי ניתן לתרום רקמות כמו עור, קרנית, עצמות ומסתמים. במוות לבבי בדרך כלל לא ניתן לתרום איברים. בשנה האחרונה, הצטרף המרכז הלאומי להשתלות למגמה בעולם המערבי וחידש את שיטת נטילת כליה מתורמים שנפטרו לאחר דום לב (DCD), לאחר שמאמצי ההחייאה לא צלחו. זאת בעקבות  אמצעים טכנולוגים חדישים  מאפשרים שדרוג של השיטה ושימור טוב יותר של הכליות עד השתלתן. תרומה זו מכונה גם  'תרומה מתורם ללא לב פועם'. 

האם אין חשש שרופאים יזדרזו לקבוע מוות מוחי נשימתי כדי לקבל איברים לתרומה?

רופאים מחויבים להצלת חיי אדם. אין שום היגיון שהם ירצו לזרז מוות של אדם אחד כדי להציל אחר. בכל מקרה, קביעת מוות מוחי נשימתי מתבססת על אבחנה רפואית-קלינית קפדנית ובדיקה מכשירנית ונעשית על ידי שני רופאים מומחים אשר עברו הכשרה ייעודית לכך. זאת לפי נוהל קפדני של משרד הבריאות המעוגן בחוק מוות מוחי נשימתי 2008. מעולם לא נמצא דופי בקביעות הרופאים.

מה קורה לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי?

חברי הצוות הרפואי יפנו אל משפחת הנפטר ויציעו לה לתרום את איבריו ולאפשר בכך הצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה.  מתאמת ההשתלות מטעם המרכז הלאומי להשתלות מלווה את המשפחה בכל התהליך.

האם יש הגבלה לגבי גיל או מצב בריאותי של תורמי איברים?

באיברים מסוימים, כגון לב, עדיף תורם צעיר עד גיל 55, אולם כיום, עם התקדמות הרפואה, ניתן לקבל תרומות איברים מתורמים בכל גיל, עד 75- 80.
לגבי כל תורם, נעשית הערכה של מצבו הרפואי, ועל סמך זה נקבעת יכולתו לתרום.
כיום נלקחים איברים גם של חולים במחלות קשות.
ההחלטה נעשית תמיד על ידי רופאים, על סמך תמונה מלאה של כל הגורמים.

האם יש אפשרות לזכות בהשתלה בלי להמתין ברשימת הממתינים?

אין שום אפשרות. נושא ההשתלות בישראל מוסדר ומנוהל על ידי משרד הבריאות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות. זהו הגוף היחידי בארץ העוסק בכך. כל מועמד להשתלה רשום במאגר של המרכז, וכך גם כל איבר להשתלה. מדיניות הקצאת האיברים להשתלה היא שוויונית, ממוחשבת ושקופה ומסתמכת אך ורק על שיקולים רפואיים וענייניים. 

כיצד מתבצע ניתוח הנצלת איברים?

תרומת האיברים נעשית בחדר ניתוח סטרילי כמו כל ניתוח רגיל. 

האם יש עיכוב בהבאה לקבורה?

תרומת איברים אינה דוחה את מועד ההלוויה. ההסדרים הם כנהוג בהבאת אדם לקבורה, תמיד מתחשבים במועד הלוויה שקבעה המשפחה. 

מה אומרת על כך ההלכה?

על פי דעת מרבית הרבנים, תרומת איברים, כאשר היא מתבצעת על פי חוקי ההלכה, מזכה את הנפטר התורם ואת בני משפחתו בזכות גדולה בעולמות העליונים ובעולם הזה כאחד.
תרומת איברים מחברת בתוכה את המצווה העליונה של הצלת חיים ביחד עם גמילות חסד.
כל הדתות תומכות בתרומת איברים להצלת חיים.
כל פסיקה רבנית המתירה תרומת איברים (ואף רואה בה מצווה), מציבה סייג אחד: תרומת איברים מותרת רק אם היא נעשית לפי חוקי ההלכה. במרכז הסוגיה ההלכתית עומדת קביעת מותו של האדם – זו חייבת להיות על פי חוקי ההלכה.
בחודש ספטמבר 2009 אישרה הרבנות הראשית, בראשות הראשון לציון הרב שלמה עמאר והרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר כי חוק מוות מוחי נשימתי תואם את ההלכה. ומכאן שניתן עכשיו ללא סייג ליישם את פסיקת הרבנות משנת 1986, המתירה לתרום איברים בתנאי שהמוות נקבע על פי ההלכה.
אותן קבוצות הלכתיות התולות את רגע המוות ההלכתי בהפסקת פעילות הלב לא יכולות להיות שותפות בתרומות איברים, שכן נטילתם בטרם הפסקת פעילות הלב היא בעצם נטילת חיים.
כדי להסיר כל חשש הלכתי בנוגע לתרומת איברים, בכרטיס התורם ישנה אפשרות להתנות את התרומה באישור איש דת לפי בחירת המשפחה.
למידע נוסף על תרומת איברים לפי ההלכה

גיליתי שאני צריך השתלת איברים. האם חתימה על כרטיס אדי תתן לי קדימות?

חתימה על כרטיס אדי אכן נותנת קדימות. הקידום נכנס לתוקף לאחר המתנה של 3 שנים מיום החתימה על כרטיס אדי.

מה אומרים החוק והמשפט הישראלי?

הכנסת חוקקה את חוק השתלת אברים, התשס"ח 2008. החוק קובע לראשונה איסור סחר ותיווך באיברים ובכך מדינת ישראל מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות הנלחמות בסחר איברים, כמו ארה"ב, קנדה, בלגיה, ספרד, אנגליה ועוד. מעבר לאיסור המפורש נקבע כי העובר על הוראה זו עובר עבירה פלילית שסנקציה פלילית בצידה.

החוק מקנה קדימות ברשימת הממתינים להשתלה, אם חלילה יזדקקו לכך בעתיד, למי שחתם על כרטיס אדי, וכן למשפחה שתרמה את אברי יקירה שנפטר, באם יזדקקו, חלילה, הם ובני משפחתם בדרגה ראשונה - להשתלה.

האם ניתן לתרום את הגופה למדע וגם לחתום על כרטיס תורם?

כן! ניתן להירשם לשתי המטרות במקביל.

אם מאגר בעלי כרטיס אדי הינו ממוחשב, מדוע עלי לשאת את כרטיס אדי כל הזמן?

נתוני החותם אכן נמצאים במחשב, ולכן אין הכרח לשאת את הכרטיס בארנק, אך הכרטיס מיועד לחותם עצמו "לראות ולהראות" לחברים ולקרובים, ובכך לקדם את השיח החברתי בנושא זה. 

Created by Tvuna