בני בסביץ'

מתא המשאית לדוכן המנצחים

בני בסביץ' היה נהג משאית עם הרגלי חיים לא מאוד מומלצים – עבודה מאומצת, עישון בשרשרת ואכילה לא מתונה, בלשון עדינה. אולם שום דבר לא הכין אותו להתקף הלב החמור שאירע לו בעת החלפת גלגל בכביש הבקעה, כשהוא בן 43. התמהמהות הטיפול גרמה לפגיעה חמורה בלבו של בני, ומצבו הלך והידרדר עד שהגיע, שבע שנים לאחר מכן, להשתלת לב. הלב המושתל של בני הגיע מגבר כבן 38, עולה מלטביה, בודד בארץ, שמצא את מותו בנסיבות לא ברורות. אחותו של הנפטר הוזעקה לארץ, והיא הגיעה במיוחד לחתום על הרשאה לתרומת איברים. היתה בכך גדלות נפש מיוחדת, משום שבכך היא ויתרה על ניתוח לאחר המוות, שעשוי היה לפזר את תעלומת מותו של אחיה. ההשתלה עברה בהצלחה מלאה, ואולי לשרשרת הצירופים המופלאים שהיו כרוכים בה – קשר כלשהו לכך: התורם הגיע ארצה במאי 95', בדיוק החודש שבו נכנס בני להמתנה להשתלה. ההשתלה היתה שנתיים אחר כך, במאי 97', ביום ההולדת של אשתו של בני. שנה לאחר מכן הגיעה אמו של התורם מלטביה, וביקשה להיפגש עם מושתל לבו של בנה. אך בני לא למד הרבה על הבחור, פרט לעובדה שהיה רקדן בלט. בעקבות הפגישה הלך בני לפקוד את קברו, והשאיר שם מכתב ובו פנייה למבקרים שעתידים לפקוד את הקבר – ליצור איתו קשר. למכתב צירף גם עציץ ועליו פתק עם שמו והטלפון שלו. לאחר עשר שנים הגיע טלפון. על הקו היתה אחותו של התורם. היא הגיעה לישראל, ביקרה בקבר, המכתב היה כבר דהוי לחלוטין אך הכיתוב על העציץ עדיין נשמר. מהשיחה למד בני שהבחורה הגיעה לישראל, ומצאה בן זוג. היא מאוד רצתה להיפגש עם בני, אך חשבה שהמרחק יכול להוות בעיה. בירור מהיר העלה שהיא מתגוררת כמעט בשכנות לבני, מרחק ארבע דקות נסיעה. לימים ילדה הבחורה בן, והסנדק בברית היה בני, מחזיק בהתרגשות את החיים החדשים של המשפחה שהעניקה לו את חייו החדשים.

ואכן ההגדרה "חיים חדשים" מתאימה מכל בחינה לשינוי אותו עבר בני. בעקבות ההשתלה, שינה בני לחלוטין את אורח חייו. הוא הפך למאמין אדוק בחיים בריאים ובפעילות ספורטיבית. מושתל אחר, של לב ושתי ריאות, עורר בו השראה בהישגיו הספורטיביים ואף הוא החליט להעלות את הרף ולסמן לעצמו אתגרים חדשים. בני התחיל להתאמן בשחייה באופן מסודר, והפך למקצוען. הוא משתתף כיום באופן סדיר באולימפיאדות למושתלי לב ומושתלי לב-ריאה שמתקיימות באירופה, ומציג בגאווה סדרה של מדליות זהב. הוא מייחס חלק מהישגיו ללב הצעיר והחזק שהוענק לו. בגיל 60, עם לב מושתל, בני הוא מופת של כושר ואורח חיים בריא. הוא מקדיש את בקריו לאימונים ואת שאר היום להרצאות ולפעילות הסברה על החשיבות בתרומות איברים, כמו זו שלו – שלא רק הצילה את חייו אלא גם חוללה בהם שינוי מופלא.